על עצמי,

אני אמא לשלושה ילדים. סבתא לחמישה נכדים.

עובדת כמטפלת באומנות ומרצה מזה שנים רבות. הייתי מורה מחנכת מספר שנים. חיפשתי מקצוע אשר ישלב את לימודי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) ולימודי האומנות (ארה"ב), ולכן למדתי במדרשה לאומנות טיפול באומנות.

עבדתי בטיפול בבתי ספר ובמועדונית טיפולית בתל אביב. במקביל התחלתי להרצות במכון לעובדים סוציאליים. התמחתי בעבודה עם נגמלי סמים והתמכרויות. את עבודת התואר השני עשיתי בנושא הסתגלות ילדים במעבר מהגן לכיתה א'. הבנתי די מהר כי הנושא הרגשי צריך לעלות לסדר היום בבתי הספר , בעיקר בתקופת המעבר וההסתגלות.

בקליניקה שלי אני פוגשת ילדים בעלי קשיים רגשיים הנובעים פעמים רבות מקשיי הסתגלות. מתחושת חוסר אונים ותסכול. מבעיות התנהגות שלעיתים מקורן בפערים בין התפקוד לקוגניציה.

לעיתים מחוסר הבנה או ניסיון של ההורים. הורים מגיעים להדרכת הורים מתוך הבנה כי אין להם לעיתים מספיק כלים. הרעיון לכתיבת הספרים נולד מתוך הרצון להעלות למודעות את הרגשות השונים אותם חווים הילדים בסיטואציות שונות ומורכבות עבורם.

ילדים העולים לכיתה א' לא רק שמחים ומתרגשים. הם גם שמחים אבל אולי גם קצת חוששים. חשוב היה לי לתת ביטוי לקול הזה ולהדריך את ההורים כיצד להכיל את רגשות ילדיהם וכיצד לסייע להם לצלוח את הקושי בביטחון ועוצמה.

הספר השני שלי: "איתי, די! ואיתי, תפסיק!" נולד כאשר נוכחתי לדעת שוב ושוב כי ההורים לעיתים קרובות משוכנעים כי ילדם עצלן. הוא לא עושה מספיק מאמצים. הוא בעיקר לא רוצה מספיק. תחושת התסכול המתעוררת לנוכח חשיבה זו, הביאה אותי לרצון לנסות ולהסביר. לתאר את תחושותיו של איתי מזווית קצת אחרת.

חשוב לי שהורים יבינו כי הפרעת קשב היא הפרעת בהתנהגות. שישנם סימפטומים שאינם קשורים ללימודים והם קשורים להפרעת הקשב כמו: רגישות יתר, תגובות מוגזמות לסיטואציות, ביקורתיות יתר, לעיתים קושי בכישורים החברתיים, קושי בארגון, פתיל קצר ועוד.

הבנה של הקושי עשויה לעורר אצל ההורים מודעות ואמפתיה. הבנה שמסייעת להורה להבין שהילד שלו לא עושה בכוונה, הבנה שהקושי נובע ממשהו אורגני, הבנה שצריך לתווך לילד, לסייע לו, לחזקו ולעודד אותו.

בשיחות רבות שאני מקיימת עם הילדים הם חושבים שאולי באמת הם עצלנים ואז מתחיל תהליך של הפחתה בדימוי העצמי. הילדים מתחילים להאמין שאולי באמת הם לא מוצלחים, ובמקום לגייס כוח להתגבר הם נחלשים ונמנעים מלנסות ולהתמודד. ילדים והורים נוטים להסתכל על ההישגים של הילד ולא שמים מספיק דגש על התהליך. על ההנאה, ההשקעה, הרצון והמוטיבציה.


איתי גיבור הסיפור נכנס עם מוטיבציה ורצון ומהר מאוד מפסיק להבין ולהיות בקצב של חבריו. הוא חש שונה ומתוסכל וכועס. הוא לא מבין מה קורה לו. מדוע כולם יכולים והוא לא. רק כשההורים מבינים כי כדאי לעשות ברור ולהבין מה מונע מאיתי להצליח איתי חש כי מבינים אותו וזה מחזק אותו. הוא מבין כי קשיו נובעים ממקור אמיתי וכי הוא מוערך על ידי המורה, חבריו ומשפחתו לא רק בשל הישגיו הלימודיים, אזי מתעוררת בו המוטיבציה לעשות עוד דברים. לנגן על תופים ולהיפגש עם חברים. תהליך שממנו מגיח אל העולם מחוזק ומאושר. 

בניית אתרים - טואול