מתי כדאי לפנות להערכה מקצועית?
"כפי שציינתי, להפרעת קשב וריכוז יכולים להיות מגוון מופעים. כאשר ישנם מספר סימפטומים שיכולים לעורר חשד, כדאי לפנות לרופא המשפחה כדי להתייעץ ובמידת הצורך הרופא יפנה לנוירולוג לצורך ביצוע הערכה".
האבחון לא מעודד עצלנות מצד הילד?
"המחשבה הזו מעסיקה חלק מההורים אשר מגיעים אלי לקליניקה" מציינת בת קינר. "הורים החוששים כי האבחון יעניק לילד לגיטימציה לעשות מה שהוא רוצה ולוותר בקלות. בדיוק באותה המידה אפשר להגיד שהפניית ילד הסובל מקשיים לימודיים למורה פרטי עשויה לתת לו לגיטימציה לא ללמוד. הרעיון הוא קודם כל לאתר את מקור הקושי, מניסיוני דווקא איתור הקושי מקל רגשית על הילד. הוא מבין לראשונה כי הוא לא טיפש או עצלן. לאחר מכן חשוב להעניק לילד כלים להתמודד עם הקושי הרגשי או/והלימודי. ההבנה מהווה כלי לחיזוק המוטיבציה והרצון להתמודד ולהצליח".
איך מונעים את ההסתתרות מאחורי הקושי?
"לפני הכול, חשוב להפנים את המצב ולנהוג בהתאם. נחזור לדוגמה של אותו הורה ששאל 'כמה פעמים אגיד לך לסדר את החדר?' או 'לך להתקלח כבר' - אם נבין שהילד לא 'עושה דווקא' והוא כנראה מתקשה לשמור על סדר וארגון, ואולי נוטה לשכוח דברים בגלל הנטייה למוסחות, אולי ננהג אחרת. אולי במקום לצעוק ניגש אליו, ניגע בכתפו בעדינות ונזמין אותו ללכת איתנו לאכול יחד למשל".
לצד הפנמת המצב, אילו פעולות אפשר לבצע?
"במקום לכעוס על מה שהילד לא עושה, נסו להחמיא לו על מה שכן: 'איזה יופי סידרת את החדר', 'כל הכבוד שהלכת להתקלח בזמן'. להסתכל על חצי הכוס המלאה - ולהעצים אותה.
יחסי גומלין חיוביים מסייעים לטיפוח התנהגויות חיוביות, והם מבוססים גם על הזמן המשותף של ההורה עם הילד: לבלות ביחד, לצאת לטיול משותף, לבצע פעילויות שמעודדות סקרנות. בדרך הזו הילד ירתם ויתאמץ למרות הקושי, המוטיבציה שלו להתמודד תגדל - וכך גם הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות".
